<h1>ראבי"ה סימן ע'</h1>
<h2>דף כד.</h2>
ושנים שישנים בטלית א' קיי"ל כרב יוסף [וכרב הונא] שאמר עגבות אין בהם משום ערוה אע"ג דנגעי אהדדי כיון שאין נראין, הלכך אשתו כיון דכגופו דמיא מותר להחזיר פניו ולקרות אבל אחרים לא אלא אם כן טלית מפסקת ביניהם. וצריך לומר [שהוא] שוכב ממש על צדו, דהא לעיל אמר דאסור, אי נמי בפרשה שנייה מיירי. ואסיקנן דבניו ובנותיו הקטנים לא צריך כלל, ויהבו רבנן זמן לתינוקת י"א שנים ויום א' ולתינוק [י"ב] שנים ויום א' ואידי ואידי [עד כדי שדים] נכונו ושערך צ(ו)מח: (כ"ד:) ת"ר היה ישן בטליתו ואינו יכול להוציא את ראשו מפני הצנה חוצץ בטליתו עד צווארו וקורא ק"ש ויש אומרים עד לבו ותנא קמא סבר לבו רואה את הערוה מותר. (כ"ה:) ואם עקבו נוגע לערוה אסור לקרות. ומקצת דין תפילין פסקתי בהלכות תפילין.
